הפרשה שחותמת את ספר שמות, מסיימת את הכנת המשכן ובסופה מתארת את חנוכת המשכן. הרב ד"ר יונתן זקס מסביר את המשמעויות השונות והמשמעותיות של המשכן בחיי עם ישראל-
"… למשכן היו שתי משמעויות שונות למדי. הראשונה גלומה במשכן עצמו: סמל נראה לעין של שכינת ה' בקרב העם. העם מקבל אישור מתמיד לנוכחותו של ה', ואין לו סיבה לחשוש שהוא ייעדר או ינטוש.
המשמעות השנייה, החשובה לא פחות, גלומה בבניית המשכן. עד לאותו זמן הכול נעשה בשביל העם, וכמעט שום דבר לא נעשה על ידיו. כאמור בדרשתי לפרשה הקודמת, מה שמשנה אותנו הוא מה שאנחנו עושים, לא מה שנעשה בשבילנו. מרגע שבני ישראל הוטענו במשימה קונסטרוקטיבית, כזו שכל אחד מהם יכול לתרום לה, התנהגותם השתנתה להפליא. הם הפגינו רצון רב כל כך לתרום, שהתרומות גדשו את הסאה ומשה נאלץ לומר להם לחדול. בניית המשכן הייתה ההזדמנות הראשונה שניתנה לבני ישראל לפעול כאנשים חופשיים ויצירתיים. היא הייתה חלק מחניכתם אל החירות.
המשכן, על שגרת הפולחן שבו, היה השגרה של כריזמה. הוא היה מעין הר סיני נייד."
למעשה, ההתבוננות ובחינת העצמי של האדם הוא שקובע איך הוא רואה את המשכן, את המשכן האישי ואת המשכן הלאומי. הכרה בחולשותינו, הנכונות לעבודת מידות, זיהוי המניעים האמיתיים שלנו והסכסוכים שיש בקרבנו, וכו' הם אלה שיאפשרו לנו לבנות משכן פנימי יציב, ראוי וחזק שבו השכינה שוכנת. אמכי"ר.
שבת מבורכת