פרשת משפטים- החתירה לצדק חברתי

הפרשה השבוע ממשיכה את פרשת יתרו. השבוע, בפרשת משפטים, בני ישראל מקבלים השלמה למצוות שניתנו להם במעמד הר סיני. מעניין שהנושא הראשון שפותח את הפרשה הינו: "עבד עברי", מדוע?

יתכן שהסיבה נעוצה בכך שדיני עבד עברי מהווים במידה רבה רגישות חברתית שמצריכה מאתנו כוחות נפש גדולים של עבודה על המידות. במרכז הגישור האקדמי הראשון בישראל שבאוניברסיטת בר אילן, כחלק מהתוכנית ליישוב וניהול סכסוכים זכיתי לגשר בתיקים שהמרכז מקבל מבית הדין לעבודה. התיקים משקפים קונפליקטים בין העובד למעביד, ולהיפך. כמה טבעי לכעוס ולרצות לסגור חשבון על ממון שמגיע לי, סביבת עבודה לא מוגנת, תקשורת לקויה, תחושה וחוויה של אי- הוגנות ואי מימוש הציפיות ועוד. רגש הנקמנות הוא רגש טבעי לגמרי שמתעורר בנו כשאנו מרגישים שנעשה לנו עוול. התורה מסבירה לנו שמקום עבודה הוא גם ביטוי לזהות שלנו, מקום שמייצר עבורנו משמעות ומגדיר אותנו.

לכן, התורה פותחת ומבקשת מאתנו לעשות עבודת מידות – הראשונה לסלוח לגנב, ואז- להעסיק אותו כפועל על חשבון ערך הגניבה, ולבסוף להעניק לו בתום עבודתו גם זכויות סוציאליות. הפרשה שלנו השבוע עוסקת ברובה במסגרת המחויבות החברתית של "מצוות שבין אדם לחברו". מצוות חברתיות שמקיפות את כל תחומי החיים הן מצד הממון, כמו בדיני נזיקין, והן מהצד הערכי-רגשי, כמו בדיני אלמנה ויתום. הדאגה והחשיבה על היותר מוחלשים בחברה.

דפנה ברק-ארז, שופטת בבית המשפט העליון, שואלת- "עד כמה אחראים השופטים לשינויים חברתיים?" ותשובתה- "הצלילה אל "המשפטים אשר תשים לפניהם" (כא, א), מלמדת כי האתגרים שמציב החוק המקראי דומים לאלה של שיטות משפט בנות ימינו, ובהן המשפט הישראלי. אתייחס בקצרה לשניים מהם: אתגר הפרשנות ואתגר הצדק החברתי.
אתגר חשוב ראשון, שבולט ממרחק השנים, נסב על התפקיד המרכזי, שלא לומר הקריטי, של הפרשנות המשפטית. הנורמה הבסיסית של עשרת הדיברות – נותרת בעינה. לעומת זאת, היישום והפרשנות של המשפטים הנובעים ממנה עוברים שינויים של ממש. דיני עבד עברי עשויים לשמש כיום מקור השראה לדיני עבודה המבוססים על הגינות, ולא לכינונם של דיני עבדות הגונים. העיקרון של "עין תחת עין" פורש עוד לפני דורות רבים כמכוון ל"ממון", כלומר לפיצוי.
גם בשיטות משפט מודרניות התפתחות המשפט מבוססת במידה רבה על פרשנות (שמתבצעת בידי בתי המשפט וגם בידי מלומדי משפט), ולא רק על חזרה למחוקק. התפתחותו של המשפט העברי היא דוגמה מצוינת לשיטת משפט שבה לפרשנות יש מעמד מרכזי – דווקא משום שהחזרה להליך החקיקה הראשוני אינה אפשרית.
אתגר נוסף נוגע לחתירה לצדק חברתי באמצעות המשפט. החוקים שבפרשתנו מטילים מגבלות על ניצול חולשתו של העני, למשל באמצעות גביית נשך או תפיסת שמלתו של העני לעת ערב. עם זאת, גם דל אין להדר בריבו. האיזון הדק – בין החתירה לצדק חברתי במסגרת המשפט לבין השמירה על "כללי משחק" הוגנים ממשיך להיות מונח לפתחנו גם היום. מגבלה נוספת הנוגעת ליכולת להשיג צדק חברתי באמצעות המשפט נוגעת למתח בין מציאות החיים לבין האידאל המוסרי המנותק ממנה.
חוקי עבד עברי נקבעו לרקעה של מציאות חברתית שהכירה בעבדות. החוק המקראי, שעולה ממנו הסתייגות ממוסד העבדות, אינו שולל אותו כליל, אלא בוחר להסדירו ולקבוע לו מגבלות ששואפות להגבלתו ולהענקת זכויות גם לעבד. אף זוהי דוגמה לאתגר המתמיד שניצב בפני מחוקקים ושופטים: עד כמה ניתן להנהיג שינוי חברתי באמצעות המשפט, ומהן המגבלות על היכולת להנהיג שינוי כולל כזה, להבדיל משינוי חלקי בלבד, בכלים משפטיים."

אכן, היהדות היא שילוב נפלא שמתבטא בפתיחת הפרשה ב-וו החיבור " (א) וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם" (שמות כא) שבין עשרת הדברות לפרשת משפטים, בין הלכות מעשיות לערכים נצחיים. התורה היא אורח חיים אבל גם דרך מחשבה. פרשת משפטים לאחר פרשת יתרו מחברת אותנו מהרעיונות הגדולים לחיי המעשה.

אילה פורקציה גם כן שופטת בבית המשפט העליון, מוסיפה- "פרקים כא-כג בספר שמות מאגדים נורמות משפט, מוסר ועשיית צדק בעולם הקדום של המקרא. אצורות בהם נורמות מתחום דיני הממונות, הנזיקין, המשפחה, העבודה, המשפט הפלילי, ואף מתחום זכויות האדם החוקתיות. הם עוסקים בכללים לעשיית משפט צדק, ובכלל זה בעקרון שוויון הכול בפני החוק.
ממקבץ הנורמות הללו אעסוק בשני נושאים שבהם בולטת זיקת הדין הקדום למשפט של ימינו: האחד – זכות היסוד של הפרט "לכבוד האדם", ובמיוחד זכותו של החלש לכבוד אנושי; והשני – עקרון שוויון הכול בפני החוק, המחייב כי הירידה לחקר האמת ולעשיית משפט צדק ייעשו ללא משוא פנים וללא העדפה של החלש או החזק, שכן הכול שווים בפני החוק.
…בעיני המשפט הישראלי המודרני, הזכות החוקתית לכבוד האדם, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מחייבת לא רק הגנה סבילה על כבודו של הפרט ומניעת השפלתו, אלא מצריכה פעולה של ממש מצד המדינה להבטיח את זכותו לקיום מינימלי בכבוד… זכויות יסוד של הפרט, שנועדו להגן על האדם באשר הוא אדם, חלות בשיטתנו על כל מי שנמצא בישראל, גם אם אינו תושב או אזרח בה. זכויות אלה כוללות הגנה על החיים, על הגוף, על הכבוד, על הקניין, על החירות האישית, על החופש לצאת מישראל, על הפרטיות וצנעת החיים. בהגנה על זכות האדם באשר הוא אדם לכבוד ולחירות, נותנת שיטת המשפט בישראל ביטוי לערכיה של המדינה כיהודית ודמוקרטית. …הכתוב מדבר על החובה לנהל משפט צדק כדי להגיע לחקר האמת – "לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס: לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטות אחרי רבים להטת: ודל לא תהדר בריבו" (כג, א-ב); ו"לא תטה משפט אביונך בריבו" (ו). הכתוב מדבר בחובה לקיים משפט צדק, לצד האיסור להיות עד שקר המעיד לטובת הרשע, יש לקיים את עקרון השוויון בפני החוק והאובייקטיביות השיפוטית: לא לנטות אחרי הרבים בפסיקת הדין, ומנגד, לא להטות משפט לטובת האביון, שכן הכול שווים בפני החוק.
ערכי כבוד האדם ושוויון הכול בפני החוק משתלבים אלה באלה למערכת ערכים הרמונית. לרוב ולמיעוט בחברה, לחזק ולחלש, לתושב ולזר – לכולם נתונות זכויות אדם בסיסיות שהמשפט מגן עליהן. החלש, העני והזר, החשופים לניצול הרוב החזק, זקוקים להגנה מיוחדת של המשפט באין אחר שיגן עליהם. עם זאת, באכיפת החוק ובפסיקת הדין הכול שווים, ואין להבחין בין חזק לחלש בבירור האמת. וכך מתמזגת תפיסת הדין הקדום את זכויות האדם וטוהר ההליך השיפוטי עם תפיסת המשפט החוקתי הישראלי המודרני. עבר והווה מתמזגים לתפיסה אנושית הרמונית בחוליות הקשורות באותה שרשרת הנעה על פני דורות, ומכוונת את דרכי ההגנה של החברה על בן האנוש החי בקרבה."

המעבר המבורך לחברה שאינה מקבלת כיום את מציאות השימוש בעבדים מהווה דוגמא לשינויים החברתיים שחלים בחברה עם הזמן. על אף השינויים הללו המבדילים את החברה המקראית מזו של היום, אנו רואים שהסוגיות המשפטיות החברתיות עימן התחבטו קובעי החוק אז והיום אינן שונות באופן מהותי והתורה רלוונטית מתמיד עם התייחסות למציאות חיינו כיום. לא נותר אלא לקוות שעם כל צעד נוסף שאנו עושים כחברה מתוקנת ששואפת להנהיג שינוי חברתי באמצעות משפט, גישור או כל הליך מקובל לפתרון סכסוך וקונפליקט, נצליח לצמצם את הפער שבין מתח מציאות החיים לבין האידאל המוסרי להשגת צדק חברתי במגמה לקדם את החברה ולהבטיח את שלומה ובו בזמן להגן על זכויות האדם ושלטון החוק. אמן כן יהי רצון.

שבת שלום ⚖️