השבוע פרשת בָּלָק שהיא הפרשה השביעית בספר במדבר. הפרשה עוסקת בנבואותיו והניסיונות של בלעם בן בעור לקלל את עם ישראל ע"פ בקשתו של בלק מלך מואב.
בלק בן ציפור, מלך מואב, חושש מכיבוש ממלכתו ע"י ישראל, לאחר שראה את ניצחון ישראל במלחמה נגד סיחון האמורי ועוג מלך הבשן, לכן הוא פונה למדיין שכנתו שתחבור אליו במאבק משותף נגד בני ישראל. מואב ומדיין שולחים נציגים לבלעם בן בעור, מכשף ידוע, שיבוא לקלל את בני ישראל. לבלעם היה מוניטין שכל מה שהוא מברך מבורך וכל מה שהוא מקלל אכן מקולל. בלק קיווה שכך יצליח להחליש את ישראל ולהכניעם.
וכך מתאר הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל,
"…בידנו עדות חיצונית לכך שבלעם אכן היה קיים. בדיר־עלא שעל גדת הירדן המזרחית, במקום שנהר היבוק נשפך בו אל הירדן, התגלתה בשנת 1967 כתובת על קיר של מקדש אלילי מן המאה השמינית לפני הספירה. נזכר בה נביא ושמו בלעם בן בעור. הוא מוצג באופן התואם להפליא את דמותו שבפרשתנו. בלעם היה אם כן דמות ידועה באזור. הצלחותיו עוררו השתאות. הוא היה וירטואוז רוחני, שאמאן מבוקש, קוסם, מכשף ועושה נפלאות…
מבחינה טכנית, אם כן, בלעם היה בעל כל הכישורים הדרושים. ובכל זאת, פסק דינה הסופי של התורה על בלעם הוא שלילי… מה היה פגום בו? יש השערות רבות. אחת מהן, המועלית בתלמוד, שואבת את התשובה משמו. בלעם — כלומר אדם "בלא עם"…
זו אבחנה דקה. בלעם הוא איש נטול נאמנויות. בלק שלח לבלעם את הבקשה "לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי … כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר" במדבר כב, ו'. בלעם היה נביא להשכיר. היו לו כוחות על-טבעיים. ברכתו פעלה, וכך גם קללתו. אבל בשום מקור, לא במקרא ולא בתעודות החיצוניות, אין סימן לכך שבלעם היה נביא במובן הרוחני של המילה. שאלות של צדק, של גמול ושל טוב ורע לא הטרידו אותו כשחרץ את גורלם של אנשים. כמו רוצח שכיר בתקופות אחרות, בלעם היה זאב בודד. שירותיו הוצעו למרבה במחיר. היו לו כישורים, והוא עשה בהם שימוש קטלני. אבל לא היו לו כל מחויבות, נאמנות או שותפות ברקמה החברתית. הוא היה איש בלא עם."
בפעם הנוספת כשמגיעים השליחים לשכנע את בלעם לעזור לבלק במאבק מול בני ישראל, המענה שמקבל בלעם מה' הוא שיקום וילך עם השליחים אך עליו להקשיב ולדבר רק את דברי ה'. בדרך, מלאך ה' חוסם את אתונו של בלעם והיא נעצרת.
מה הסיפור של האתון בפרשה?
האתון, שהיא כביכול בעל חיים פשוט וחסר חשיבות מיוחדת, משמשת כאמצעי להעברת מסרים עמוקים ולימוד מוסר והשגחה אלוקית. בלעם יוצא לדרך עם שרי מואב במטרה לקלל את בני ישראל. האתון, שעליה רוכב בלעם, רואה מלאך עם חרב שלופה שעומד בדרך ואינה מוכנה להמשיך. בלעם, שאינו רואה את המלאך, מכה את האתון שלוש פעמים בניסיון להמשיך בדרכו. לאחר שהאתון מסרבת להמשיך ובלעם מכה אותה שוב ושוב, ה' פותח את פי האתון והיא מדברת לבלעם ומוכיחה אותו על כך שהכה אותה. בלעם משיב לה, ולאחר מכן ה' פוקח את עיני בלעם והוא רואה את המלאך ומבין את הטעות שעשה.
האתון רואה את המלאך בעוד בלעם, הנביא עם היכולות הנשגבות, אינו רואה אותו. שימת דגש על ראייה החיצונית לעומת הראייה הפנימית, והצורך ביכולת לראות מעבר לחומר (חמור מלשון חומר) ולנראה לעין. החכמה האמיתית איננה תלויה במעמד או בכוח, אלא ביכולת הנקייה לראות את האמת הפנימית. בלעם, שנחשב לנביא בעל כוחות מיוחדים, לומד לקח חשוב דרך האתון. היא גורמת לו להבין את חשיבות הענווה. אפילו אנשים גדולים ובעלי מעמד צריכים להכיר במגבלותיהם והיותם בני אדם ולהיות פתוחים להקשבה, הדרכה ותיקון. הסיפור מדגיש את הצורך באחריות למעשים שלנו ובבחינתם מחדש, במיוחד כאשר הם נובעים מחוסר הבנה או שיפוט מוטעה. בלעם מתפתה לשוחד ולהבטחות החומריות של בלק, מה שמוביל אותו להחלטות מוטעות. השפעות חיצוניות ופיתויים יכולים לערער גם את האדם החזק ביותר אם הוא לא עומד על עקרונותיו וערכיו באופן ברור ונחוש.
סיפור בלק ובלעם הוא סיפור עמוק המובא בתורה למספר מטרות, ביניהן הדגשת ההשגחה, הצגת כוחה של המילה, ביקורת על השחיתות והרוע, חשיבות הכוונה והאמונה, וברכות לעתיד- מתן תקווה. וכך, ספר החינוך אומר את הסוד הכי גדול בחיים, "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" האדם הוא לא רק מה שהוא חושב אלא הוא בעיקר האומץ לקום ולעשות. בלעם לא היה מחובר לעם, וכולנו מרגישים בתקופה זו, עוד יותר מתמיד, את העוצמות והכוחות שמקבלים מהחיבור והערבות ההדדית.
המסר המרכזי השבוע הוא החשיבות של להיות חלק מקהילה ולבנות קשרים חזקים ומשמעותיים. זה כולל מחויבות לאנשים סביבנו. החיבור הקהילתי מעניק תחושת שייכות, הגנה וכוח רוחני. כאשר אנו פועלים יחד ומתאחדים, אנו חזקים יותר ויכולים להתמודד עם אתגרים בצורה יעילה יותר. בעוד שבלעם, הנביא המבודד, מייצג את הבדידות הרוחנית וחוסר השורשיות, עם ישראל מייצג את הכוח והברכה שבשייכות ובאחדות. עלינו לשאוף להיות חלק מקהילה תומכת, לפעול יחד ולהיות מחויבים לערכים מוסריים משותפים, כדי להעניק לחיינו משמעות. התבוננות על כל העשייה והיוזמות המבורכות בעורף לצד החזית הנחושה והמסורה שנמשכים כבר 9 חודשים, ללא לאות, מעוררי השראה ומעניקים כוחות ותקווה לעתיד מבטיח יותר. אמכי"ר.
שבת של שלום ובשורות טובות
לעילוי נשמתם של כל ההרוגים האהובים והיקרים. יהי זכרם ברוך. לשובם לשלום ולזכותם של כל אהובנו, החטופים והחטופות כבר במהרה בימינו, ליציאתם לשלום ולשובם לשלום של כל גיבורנו האהובים, חיילי וחיילות צה"ל, לרפואתם המלאה של כל הפצועים/הפצועות האמיצים והאהובים, ולביטחונם של כל היהודים בארץ ובעולם. אמן כן יהי רצון.