הפטרת פרשת נשא היא בספר שופטים פרק י"ג ועוסקת בסיפורו של שמשון הגיבור. ההפטרה מציגה את שעבוד ישראל לפלישתים, והמושיע, שמשון, שיוולד ועתיד להציל את ישראל. זהו סיפור לידה שמגיע לאחר קשיים והתערבות ה', כמו סיפור לידת יצחק, משה, שמואל וכו'. אמו של שמשון, העקרה, מתבשרת על לידת בנה, ומתבקשת לנהוג בעת הריונה ועם הולדתו על פי מנהגי הנזירות, המוזכרים גם בפרשה שלנו השבוע, פרשת נשא.
כולנו מכירים את שמשון הגיבור כאדם החזק ביותר בתנ"ך שניצח חיות פרא ואפילו הפיל בניין שלם בידיו. אך בסופו של דבר, שמשון מאבד את כוחו כשאשתו גוזרת את שערותיו, והתספורת הפשוטה הזו גוברת עליו.
כיצד תספורת גרמה לאדם החזק ביותר בתנ"ך להפוך לאדם חלש?
כדאי להיזכר בהוראת המלאך לאשה העקרה בהפטרה- "(ד)וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא וְאַל־תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל־תֹּאכְלִי כָּל־טָמֵא׃ (ה) כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא־יַעֲלֶה עַל־רֹאשׁוֹ כִּי־נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן־הַבָּטֶן וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים׃" (שופטים יג')
במקביל בפרשת השבוע, פרשת נשא, מוזכר האיסור על הנזיר- "(ה) כָּל-יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ, תַּעַר לֹא-יַעֲבֹר עַל-רֹאשׁוֹ: עַד-מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר-יַזִּיר לַיהוָה, קָדֹשׁ יִהְיֶה–גַּדֵּל פֶּרַע, שְׂעַר רֹאשׁוֹ. כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַה' קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ:" (במדבר ו').
שמשון היה נזיר לאלוקים, ובפרשת השבוע אנו קוראים כיצד אדם שנדר ב'נזיר' אסור לספר את שערותיו, לגעת במתים או לשתות יין ומוצריו. כלומר, מסבירה הרבנית שרון רימון- "השיער של הנזיר מהווה חלק מאד משמעותי בנזירות: הוא נקרא "קדוש", ו"נזר אלוקיו", הטומאה פוגעת דווקא בו, והגילוח תופס מקום מרכזי בהפסקת הנזירות… בפסוק ה' בפרשה, העוסק באיסור התספורת, נבחין שהתורה עצמה איננה מסתפקת באיסור "תער לא יעבור על בשרו", אלא מוסיפה ואומרת "גדל פרע שער ראשו", כלומר אין כאן רק "איסור תספורת", אלא יש עניין שהנזיר יהיה בעל שיער מגודל.
האברבנאל והרש"ר הירש פרשו שהשיער המגודל מבדיל את הנזיר משאר בני האדם: לדעת האברבנאל השיער הוא כעטרה שמעידה על נזירותו. לפי הרש"ר הירש גידול שיער ללא מעצור מבטא התבודדות והתכנסות בתוך עצמו…הוא מבקש להתבודד ולשקוע בתוך עצמו…הוא רוצה לעבוד עבודה רוחנית ומוסרית של חינוך עצמי… אם כן, השיער המגודל מהווה חיץ בין האדם לחברה, וכך מתאפשרת לנזיר התבודדות. אולם, נראה שהשיער איננו מהווה רק אמצעי להבדלה מן החברה, אלא יש בו קדושה מיוחדת, כפי שמסביר האברבנאל עצמו: …להראות שכל הדעת אשר נתן לו אלוקים על ראשו יהיה תמים בו לא יבטל ממנו… לפי פירוש זה, השיער הוא חלק מן הראש; בראש נמצאת הדעת שה' נתן לאדם, ואיסור התספורת מבטא שימוש בדעת האלוקית ללא השחתה… גידול השיער מחבר בין הנזיר לבין אלוקיו, ובכך נותן לנזיר כוח מיוחד (כפי שמסופר בספר שופטים על שמשון), וקיצוץ השיער מפסיק את הכוח המיוחד הזה, מפני שהוא כמפריד בין ה', המשפיע והבורא, לבין האדם.
"שואל הרב יוסי גולדמן- "מהי הדרך הנכונה לחיות? מה צריכה להיות גישתנו לבריאה שברא אלוקים ולעולם החומרי? האם עלינו להפריד עצמנו מן החברה כדי להיות קדושים? האם עלינו לדחות כל דבר שאינו רוחני לחלוטין מפני שאנו חוששים שהוא עשוי להפריע לאדיקותנו?"
ישנן אידיאולוגיות שונות שמטיפות להתנזרות ואפילו מעריצות את מי שמנתק את עצמו מהפעילות השוטפת, השוחקת והנחוצה בעולם החומרי. ישנם גם אנשים שמטפסים הרים, הולכים למדבר, ליערות בכדי להימלט לעולמות הרוח שהרי שם הכל מצוי בשלמות ואידיליה.
אז זהו, מסביר הרב יוסי גולדמן- "היהדות רואה זאת בצורה שונה. איננו מאמצים תיאולוגיות שדוגלות בדחייה של כל דבר ששייך לעולם הזה ואף לא כאלה שדוגלות בבריחה ממנו. אנו מקבלים את עולמו של האלוקים ונכנסים למעורבות פעילה בתוכו. כמובן שקיימות הנחיות ברורות, ואפילו חוקים וכללים. אבל בתוך מסגרת חוקי התורה, עלינו לעבוד עם היקום שברא הא-ל הכל יכול… יצורים ארציים, גברים ונשים, צריכים להשקיע מזמנם וממרצם, מעושרם ומחוכמתם כדי להביא את הרוחניות והאלוקיות לתוך ממלכת החומר. כל מצווה שאנו עושים פועלת למטרה זו. אנו לוקחים את הפיזי והופכים אותו לרוחני לא על ידי הרס שלו או בריחה ממנו, אלא דרך כך שאנו מתייצבים מולו ומעצבים אותו והופכים אותו למשהו מקודש ורווי תכלית ומשמעות. "ליהודים אין מנזרים", כך אומר הפתגם. ישיבה לא אמורה להיות מנזר, אלא בית ספר שילמד סטודנטים ויכשיר אותם ליצור ערכים רוחניים בתוך העולם החומרי…"
בסיפור שמשון מצוין כי שפט את ישראל 20 שנה ותקופת מנהיגותו הייתה רצופה במעשי גבורה רבים נגד הפלישתים, אומנם אין פירוט על איך הוא שפט אבל גם אין ביקורת מה שגורם לי לחשוב ולהאמין שהרוח, הקודש והחומר היו משולבים גם יחד באופן בו הוא שפט את ישראל.
שנצליח להוציא את עצמנו מהכוח אל הפועל ולקדש את החומר במעשנו. אמכי"ר.
שבת שלום!