"(א) קוּמִי אוֹרִי…" (ישעיהו ס') כך מתחילה ההפטרה, שתי מילות ציווי של פעולה, לקום ולהיות אור! ישעיהו קורא לנו לקום, להתעורר ולהבין שאנחנו, כל אחד ואחת מאתנו הוא אור. לא לחכות לחילוץ, למישהו אחר שיושיע, שיעשה עבורי, אלא אני, עצמי, מקור האור, טמונים בי הכוחות הנדרשים, ואז ממילא האור יופץ סביב, כפי שמתאר ישעיהו בהפטרה- לא עוד זריחה (שאחריה שקיעה) אלא אור יקרות קבוע, שלא מתמעט ולא מסתלק. לכולנו הזכות והיכולת להגיע לשלווה ולאושר פנימי. לכולנו יש בחירה חופשית והאחריות על חיינו ועל יצירת מציאותנו. הבחירה נותנת לנו את תחושת השליטה, את הביטחון והאמונה.
השבוע היו בחירות, קיבלנו הזדמנות להשפיע. ואכן, תוצאות הבחירות שהיו לפני 5 חודשים ב-9 לאפריל 2019 היו שונות מתוצאות הבחירות השבוע, (ב-17 לספטמבר 2019), ביטוי ממשי לכוח הבחירה שבידנו והיכולת להשפיע.
במקומות שיש לנו אפשרות לבחור ולהשפיע עלינו לזכור שזו ממש מתנה, וממש לא מובן מאליו. לעיתים, המחשבה כבר מבטלת את העשייה כי 'מי אני, ואיך בכלל בכוחי לייצר מציאות אחרת', לא פעם, הנטייה שלנו לחרוץ את הדין לפני שעשינו או ניסינו בפועל. יש לנו נטייה להקשיב לכל הקולות האלו אצלנו פנימה ולקולות מבחוץ שאומרים לנו 'אין טעם' 'חסר סיכוי', 'חבל על הזמן והכוחות'. בעוד עצם הבחירה נותנת לנו את ההזדמנות של לפחות לנסות ולייצר מציאות אחרת.
ברגעים אלו חלק ממשפחתנו היקרה נמצא בפולין, בטיול שורשים, ואנחנו זוכים לקבל תיעוד. הם היו באושוויץ והמשיכו לבית קברות בטרנוב שם הם ראו אלפים של מצבות בחלקן שבורות ומוזנחות… אחרי שעות של חיפוש הקבר של הסבא רבא, הקבר שלו נמצא ושל עוד שניים מהמשפחה, אין לתאר את ההתרגשות. התפילה המשותפת שלנו (דורות ההמשך), בסמוך לקברי המשפחה, שחיו בתקופה שבה ליהודים רבים נלקחה הבחירה, היא תזכורת- שלהם לא הייתה הזכות לבחור ממשלה יהודית ועוד במדינת ישראל.
מעניין לראות שב-1949 שיעור ההצבעה היה 86.9, לגמרי 'קומי אורי', ובבחירות האחרונות, השבוע, שיעור ההצבעה עמד רק על 69.4 – מה השתנה? מה גורם לנו לוותר על זכות הבחירה? ולמה אנשים לא הולכים להצביע?
אלו חלק מהשאלות שחוקרים במדעי המדינה מנסים לפצח. אחת הסיבות זו מידת המודעות, השכלה וכמה אתה לומד בתהליך הסוציאליזציה שלך במהלך חייך שמדובר בדבר חשוב. אם הסבירו לך שזה חשוב בילדותך, אז סביר להניח שתלך להצביע כבוגר. אפילו נתנו לנו יום שבתון שבו המשק מושבת, כדי להמריץ אותנו לקום ולבחור. ויש כמובן שיקולים שקשורים בתודעה, כלומר במידת האמון שאנו רוכשים כלפי המערכת. לעיתים, שיעורי הצבעה נמוכים מבטאים חוסר אמון במערכת. ואם נקדיש לזה רגע, כשיש פחות מ-50 אחוז של מצביעים (נכון להיום, שכיח יותר בהצבעות לרשויות מקומיות) יש בעצם פגיעה בקווים של הדמוקרטיה האידיאלית, כי למעשה המיעוט קובע בשביל הרוב".
אני מאמינה שמלבד הנכסים שנשאיר אולי מאחורינו מה שיוותר זה איך התנהגנו לאחרים לאורך הדרך, כמה טוב הצלחנו להפיץ בעולם, ומה שווה המילה שלנו. 'אלול' זהו חודש שבמהלכו עורכים "חשבון נפש" ומסכמים את אירועי השנה החולפת כדי להשתפר לקראת בוא הימים הנוראים. אנו מקבלים הזדמנות לבחון את הבחירות שעשינו השנה, גם הפאסיביות שבהן…
ויקטור פראנקל, רופא נוירולוג ופסיכולוג יהודי שהיה אסיר במשך שלוש שנים באושוויץ, בספרו “האדם מחפש משמעות” מסביר שהנאצים לקחו מהאסירים הכול: את הרכוש, את הכבוד, הרעיבו והשפילו אותם. אבל דבר אחד לא יכלו לקחת מהם: וזה את חופש הבחירה. הם לא יכלו לשלוט בנפשו של האדם. כלומר, אומר פראנקל, גם במצבי קיצון האדם יכול לבחור. יכול לבחור לדמיין שהוא במקום אחר, יכול לבחור לאהוב, יכול לחפש משמעות וכו'.
במילים אחרות, זו תמיד הבחירה שלנו. “אכלו לי שתו לי”, להיעלב, לכעוס, לראות את החצי המלא…וכו' כל אלו בחירות שלנו.. נכון שאנחנו לא יכולים לבחור בכל רגע נתון את האירועים שבחיינו, אבל אנחנו בהחלט יכולים לבחור איך להתייחס ולהתמודד איתם. מי ייתן ונטיב לבחור, ונצליח לממש את 'קומי אורי'. אמכי"ר.
שבת מבורכת💞